Poema Epitáfio para Günter Grass traduzido para o hebraico

Hebraico (tradução: Uri Lam)
Resposta ao texto “O Que Deve Ser Dito” de GUnter Grass, publicado no Suddeutche Zeitung, da Alemanha.
Jacob Pinheiro Goldberg, doutor em psicologia,psicanalista, advogado, poeta, mineiro nascido em Juiz de Fora MG, polonês e judeu.
jacobpgoldberg@yahoo.com.br

Epitáfio do SS Gunter Grass
Gunter Grass, à beira da morte, comete um poema.
Um poema que é o seu próprio epitáfio,
a tentativa de uma absolvição de culpa impossível de ser feita de um crime imperdoável.

Depois da guerra, Ben Gurion e Adenauer celebraram um tratado de reparação em relação às vítimas judias do nazismo.
Mas o único bálsamo foram jovens,
de 17 anos, do Rosa Branca,
jovens que em Berlim protestaram contra o nazismo,
e em nome do catolicismo, foram assassinados pela Gestapo,
enquanto Gunther Grass desfilava pela SS, que matava os judeus.
Durante o nazismo jovens da “Rosa Branca”
foram assassinados porque resistiram.
Durante o nazismo o jovem Günter,
nº 666 da SS, matou judeus.
Adorno decretou “Depois de Auschwitz, a poesia será bárbara”.
Ahmadinejad decretou que 6.000.000 de judeus em Israel devem ser eliminados.
Adenauer e Beu-Gurion decretaram o “Wiedergutmachung”.
Günter, com olhos de fera, garras de fera, juízo de fera, decreta, aedo satânico. A condenação de Israel no cantochão da “Oração à paz” proferida por Hitler. A paz do cemitério.
O mundo que se silenciou quando uma jovem foi estuprada em Ostrowiecz e jogada pela janela, ficou, cadáver exposto é a metáfora do coral wagneriano que urra por mais, mártires.
Guimarães Rosa decretou que diante de horror nazista, a única reação digna do mineiro de Cordisburgo era: “A bala”.
“Díe Rose ist ohme warum, sí bluhet weíl sí bluhet”, decretou Angelus Silesius.
O Golem decreta canteiro de flores em Jerusalém “A rosa não tem por quê. Floresce porque floresce”.

תגובה לטקסט "מה יש לומר" על ידי גונטר גראס, שפורסם ב-"סודויצע צייטונג", בגרמניה.
יעקב פיניירו גולדברג, ד"ר בפסיכולוגיה, פסיכואנליסט, עורך דין, משורר, נולד בג'ויז דה פורה, מינס ג'ריס, בברזיל, פולני ויהודי.
jacobpgoldberg@yahoo.com.br

אפיטף על ה-SS גינטר גראס
גינטר גראס, הגוסס, מבצע שירה.
השירה הזאת הוא אפיטפו,
ניסיון של מחילה לאשמה בלתי אפשרית,
מפשע שהוא בלתי נסלח.

לאחר המלחמה, חתמו בן גוריון ואדנאואר
על הסכם פיצוים ביחס ליהודים שנספו על ידי הנאציזם.
אבל המזור היחיד היו צעירים,
בני 17 שנה, מה"ורד הלבן",
צעירים שצעדו בברלין נגד הנאצים,
ובשם הדת הקתולית, נרצחו על ידי הגסטפו,
בעוד גינטר גראס היה צועד על ידי ה-SS,
שהרג יהודים.

במהלך הנאציזם, בני נוער מה"ורד הלבן"
נרצחו בגלל שהתנגדו.
במהלך הנאציזם, גינטר הצעיר, SS מס' 666,
הרג יהודים.

אדורנו אמר: "אחרי אושוויץ, השירה היא ברברית".

אחמדינג'אד הכריז כי חיבים לחסל שישה מיליון יהודים בישראל.

בן גוריון ואדנאואר קבעו את ה-"Wiedergutmachung"

גינטר, בעיניו של חיה, בציפורניו של חיה, בשיפוטו של חיה, גוזר - משורר שטני. גינויה של ישראל בזמירת "תפילה לשלום" הנמסרת על ידי היטלר. שלום של בית קברות.

העולם שתק כאשר אישה צעירה נאנסה באוסטרוביאק, ונזרקה דרך החלון, ונשארה גופה חשופה,
מטאפורה למקהלת ואגנר, יללות ליותר, קדושי מעונה.
גימאראס רוזה גזר שמול האימה הנאצית, התשובה היחידה הראויה על זה שנולד במינס ג'ראיס, בן עיר קורדיבורגו: "כדור".
“Díe Rose ist ohme warum, sí bluhet weíl sí bluhet”
הכריז אנגלוס סילסיוס.
הגולם גוזר ערוגת פרחים בירושלים: "ורד, אין למה; פורח כי פורח."